יואב בראל

} סולמות

סדרת הסולמות {1973-1975} שייש ועץ

בראל התייחס לרובד סמלי של הסולם, בפילוסופיה המערבית והיהודית, בהתמקדו בפרשנות של הדימוי האמנותי במבט הוליסטי. הפסלים התלת-מימדיים בנויים כדי לעמוד בחלל כפסלים חופשיים. הם הוצגו כמכלול, רק לאחר מותו בתערוכה שאצר עמי שטייניץ בשנת 1987 בגלריה קלישר 5, תל אביב.

״הסדרה מכחישה את אפשרות ראייתו של הסולם כסמל שמובנו היחיד הוא ההתעלות מן הגשמי אל הרוחני ומכוונת לייצוגם של סולמות כריבוי של דרכים פתוחות שאין ביניהן היררכיה; מיזוג הניגודים, מייצג את מלאותן ושלמותן. בראל מכוון אל הטווח האפשרי הנתון של הבחירה הזמינה.״

[אירית הדר – מלאותו של האפשרי]

המשך קריאה: